אתםן מחטטים בערימת בגדים ישנה שמצאתם ברחוב, בארון של הדודה, או בחנות יד שנייה'מצאתםן פריט מהחלומות, ובא לכםן לדעת אם הוא באמת ישן- וינטאג' או רק נראה ככה (רטרו), אז איך אפשר לדעת שבגד הוא וינטאג'? (חלק ראשון בסדרה שעוד תגיע..)

יש המון פרמטרים: תפירה, גיזרה, בד, גימור, דיטיילים קטנים בבגד. אבל ראשית כל ומעל להכל: הלייבל של הבגד/ התווית- דהיינו הפתק הקטן עליו רשום היצרן, מקום הייצור, הוראות הכביסה וכו׳ תוויות של בגדים הם עולם ומלואו, ופרט שכדאי לשים לב אליו תמיד, ויש מספר נקודות שיכולות לעזור לנו להבין דרכו יותר על הבגד.

אפשר לומר שפעם מעצבים לא התביישו לעצב תוויות עם אמירה, נוכחות וסטייל, הלייבלים תמיד משקפים את הלך הרוח העיצובי בכל תקופה,

למשל בסיקסטיז ובסבנטיז לא רק הבגדים היו צבעוניים גם עיצוב הלייבל היה צבעוני ומלא בפרטים או ציורים, הלייבלים הישנים היו מושקעים יותר ומיוצרים בדרך כלל בעבודת יד מחומר טבעי ( פשתן או כותנה) ובייצור מקומי ( להבדיל מייצור המוני בסין של היום ). הפונטים (עיצוב האותיות) הם הדרך הבטוחה ביותר לדעת אם מדובר בפריט ישן או חדש, למשל בבגדים מהסבנטיז האותיות היו עגולות וציוריות, בשנות השמונים ריבועי יותר, ומשנות התשעים ואילך הסגנון העיצובי השולט הוא נקי ואלגנטי, וכך גם התוויות והפונטים.

תוויות על פריטי וינטאג':

   

בעבר היו תווית אחת או שתיים על הבגד, ורוב המידע הרלוונטי היה מופיע עליה: שם המותג, מידה, איפה יוצר הבגד ומה הוראות הכביסה שלו.

כיום היכולת הטכנולוגית ועלויות ייצור זולות מאפשרות לייצר טיקטים מודפסים רבים, כך שרוב המותגים יהיה עם תווית אחת ועליה הלוגו בגדול

ועוד תוויות רבות עם שאר הפרטים, לעיתים גם בכמה שפות, מספרי דגם וכו'..

המידע על הטיקט גם הוא שיקף את רוח התקופה. לדוגמה – בשנות החמישים בישראל, תקופת הצנע – הממשלה חילקה תווי קנייה לתושבי ישראל למזון

וגם לבגדים של חברת אתא, ליין הכבס ולבש שלהם שיקף את הצורך בבגדים  פרקטיים שמתאימים לכולם ועמידים:

בלייבל אנחנו רואים שהרכב החומר, הוראות הכביסה ושם הקו – כבס ולבש –  תופשים יותר מקום על התווית מגודל הלוגו של אתא,

המותג לא שם עצמו בפרונט להבדיל ממותגי האופנה היום שהמיתוג הוא חזות הכל.

 

הסמל שמייצג בצורה גרפית את המותג משקף גם הוא את הרוח העיצובית השולטת בתקופה בה נוצר,

הנה 3 לייבלים של חברות ישראליות עלומות שכל העיצוב הפונטים והלוגו שלהם צועק שנות השמונים:

מותגים ותיקים שקיימים עשרות שנים נוהגים לשנות את עיצוב הלוגו בהתאם לתקופה, ויש גם תהליך הפוך, של התרפקות על העבר, מגמת הרטרו משחזרת בסט סלרים מקולקציות ישנות וגם חזרה לעיצוב לוגו ישן.

הנה 4 תויות של חברת לי, הראשונה משנות החמישים, השנייה מהשנים האחרונות:

ושתי התוויות האלה גם הן מהשנתיים האחרונות, הטיקט והבגד נראים ומרגישים ישנים,

אך הן למעשה רטרו- העתקה של פריט ישן עד לרמת הלוגו.

עוד דוגמה לאבולוציה של לוגו והפעם מישראל : חברת קסטרו חזרה לפני כמה שנים ללוגו הישן שלה משנות השמונים

כאן הלוגו הראשון שלהם – כנראה משנות השישים – ואחריו הלוגו הקודם משנות התשעים בו השתמשו עד לפני מספר שנים:

אפשר לזהות כאן באופן ברור שמדובר בפונטים ישנים – לעומת עיצוב הלוגו הכה ניינטיז האדום.

ואם אתםן לא בטוחים וממש רוציםות לדעת, בואו לבקר עם הפריט ונוכל לעזור!!